1. בפני תביעה כספית שהגיש התובע בגין שירות אירוח לקוי שקיבל,לטענתו, עת התארח בסוף שבוע ,בכפר נופש אותו מפעילה הנתבעת.
לטענת התובע, בבקתה (להלן גם "יחידת הנופש"), שקיבלו הוא ואשתו, לא היו מים חמים ועובדי הנתבעת לא הצליחו לפתור את הבעיה, למרות שניסו לחבר את יחידת הנופש לדוד אחר הנמצא בסמוך. התובע טען כי הוא נאלץ להתקלח במים פושרים שהפכו לקרים, ואילו אשתו נאלצה להתקלח ביחידת הנופש בה התארח בנם.
לטענת התובע, כתוצאה מהליקוי כאמור, ועל מנת שהנתבעת תתקן את הליקוי בדוד,היה עסוק במשך כל הערב הראשון לאירוח, בשיחות טלפוניות שערך לעובדי הנתבעת.
התובע הוסיף , כי אמנם הנתבעת העבירה למחרת, אותו ואת אשתו, ליחידת נופש אחרת, אלא שבאותה יחידה ,לאחר שהחל להפעיל את אמבטיית הג'קוזי, החלו לעוף עליו חלקים שחורים ולכלוכים.
התובע הגיש פירוט של שיחות הטלפון הרבות שערך לעובדי הנתבעת, וכן צרף תמונה המעידה על הלכלוכים באמבטיית הג'קוזי. אציין כי התובע צרף גם תמונה של סל ההובלה בו הובלה לטענתו, ארוחת הבוקר, אך מאחר ולא הועלתה בכתב התביעה טענה לגבי ארוחת הבוקר, המדובר בהרחבת חזית ואין לדון בטענה.
מטעם התובע העיד גם בנו, אשר נפש אף הוא במועדים הרלוונטיים בכפר הנופש אצל הנתבעת.
2. לטענת הנתבעת, לבעיית המים הקרים ניתן פתרון על ידי אחראי אחזקה, אשר הפעיל דוד מים נוסף, ואולם התובע לא המתין שעה בטרם התקלח, כפי שהתבקש על ידי אותו עובד. לעניין הטענה בדבר הלכלוכים בג'קוזי טענה הנתבעת, כי הבעיה נפתרה תוך זמן קצר וכי היא ניקתה את האמבטיה לשביעות רצון התובע, אשר המשיך להתארח את מלוא האירוח שהזמין בכפר הנופש. הנתבעת הוסיפה, כי התובע ובני משפחתו אף סיפרו לעובדי המקום על הנאתם מהאירוח.
דיון
:
3. למרות טענות התובע כמפורט לעיל, לא ביקש התובע לבטל את האירוח ולא עזב את כפר הנופש במהלך האירוח. לאור האמור, התביעה הינה למעשה לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע ולאשתו, כתוצאה מהעדר מים חמים ,ההתעסקות בפניות לצורך תיקון הליקוי ובגין הלכלוכים בג'קוזי.
לאור האמור, אין בסיס לסכום התביעה הגבוה אשר הורכב מתביעה להחזר מלוא עלות האירוח (בסכום של 1,600 ש"ח ),בתוספת פיצוי נכבד בגין עוגמת נפש.
4. יחד עם זאת, סבורתני כי אכן הנתבעת לא סיפקה לתובע את מלוא שירותי האירוח, אשר ראוי היה כי תספק. שירות בסיסי הוא כי תהיה אפשרות לנופשים להתקלח במים חמים, וכי לא יימצאו לכלולים באמבטיית הג'קוזי. אמנם, לטענת הנתבעת, התקלה בדוד המים תוקנה, אלא שטענה זו לא הוכחה. הנתבעת לא הביאה להעיד את איש האחזקה אשר לטענתה, אפשר את התיקון באמצעות חיבור יחידת הנופש לדוד מים אחר. הנתבעת אף לא הציגה כל אסמכתא (צילום הדוד האחר, או נתוני תכולה לגבי הדוד האחר), המצביעה על כך כי באמצעות חיבור יחידת הנופש בה התארח התובע, לאותו דוד אחר,ניתן היה לספק מים חמים גם ליחידת הנופש הנידונה.
אציין, כי העד מטעם הנתבעת אישר שלא היה כלל באותו סוף שבוע בכפר הנופש והנתבעת לא טרחה כאמור, לזמן להעיד מי מעובדי האחזקה אשר טיפל בתלונות התובע, ואף לא זימנה עובדים אחרים אשר יעידו לעניין טענתה כי התובע ומשפחתו מסרו להם כי נהנו בנופש.
לעניין אי העדת עד רלוונטי כמעוררת חשד כי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו וחשיפתו לחקירה, ראה ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ. פרץ רוזנברג ואח' פ"ד מ"ז (2) 605, וכן ע"א 548/78 אלמונית ואח' נ. פלוני פ"ד ל"ח (1) 736).
לאור האמור,משלא הביאה הנתבעת להעיד כל עדים מטעמה,אשר נכחו בכפר הנופש במועד הרלוונטי וטיפלו לטענתה,בתלונות התובע,אני מקבלת את גרסת התובע,אשר אף נתמכה בעדות בנו, לעניין אי תיקון התקלה בגינה לא סופקו מים חמים ליחידת הנופש.
עוד אוסיף, כי גם העובדה שהתובע ואשתו הועברו למחרת ליחידת נופש אחרת, יש בה כדי לתמוך בטענתם לעניין אי תיקון הליקוי בגינו לא סופקו מים חמים ליחידה בה שהו מלכתחילה, שהרי אחרת מדוע הועברו ליחידה אחרת.
5. עיינתי בפסקי הדין שהנתבעת המציאה לעיוני. אציין כי בת"ק 4380/04,בניגוד למקרה דנן, לא מצא בית המשפט בסיס עובדתי ומשפטי לתביעה, וזאת הן בהעדר עדויות מספיקות והן לגופם של דברים, מאחר שלא נמצא פגם בשירות שניתן באותו מקרה לתובע. גם בת"ק 41147/05/10 לא הוכחה הטענה העובדתית לעניין הליקוי הנטען והליקוי שהוכח (איחור של 7 דקות בין המועד בו דוממו מנועי מטוס לבין מועד פתיחת הדלתות) לא היה משמעותי, או חריג.
אכן לא מעטים המקרים בהם נופשים מעלים טענות קנטרניות וזוטי דברים על מנת לקבל פיצוי בדיעבד. יחד עם זאת, כפי שציינתי לעיל, סבורתני כי מים חמים, וכן מים נקיים היוצאים מן הג'קוזי הינם בגדר שירות אלמנטרי שנופשים זכאים לו. משהוכיח התובע כי שירותים אלו לא סופקו לו ע"י הנתבעת הרי גם אם סכום התביעה מופרז ומוגזם, זכאי התובע לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.
6. לעניין טענות הנתבעת להוצאותיה בגין הגשת התביעה מלכתחילה בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, אעיר כי מאחר שאותו נציג מטעם הנתבעת,אשר הגיע לדיון שבפני, הגיע גם לדיון בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, לא ברור לי מדוע עמד על העברת מקום הדיון ולא הגיע להסכמה לחסוך בהוצאות דיון נוסף ולקיים את הדיון באותו מועד. בהערת אגב וכפי שציינתי בפני נציג הנתבעת, הרי המותב שדן באותו דיון, היה אותו מותב שהנתבעת הגישה פסק דין מטעמו לתמיכה בטענותיה. לפיכך, לכאורה, לא מובן מדוע לא הושגה הסכמה לקיים את הדיון באותו מועד.
מכל מקום, מאחר שמלכתחילה הגיש התובע את תביעתו בבית משפט הנעדר סמכות מקומית, יופחתו ההוצאות שייפסקו לטובתו, בגין ההוצאות שגרם לנתבעת בשל כך.